זה לא סוד שתהליכי רישוי הבניה בישראל ארוכים ומורכבים, אבל איפה אנחנו ביחס לסטנדרט הבינלאומי? כל מה שרציתם לדעת על ההבדלים בין תהליכי הרישוי בישראל לעומת מדינות מתקדמות אחרות
במשך עשרות שנים, אנו, הישראלים, זוכים לדימוי חלוצי של אלו ש"פשוט הולכים על זה" ומסוגלים להוציא לפועל תכניות מורכבות במהירות מסחררת. הפער בין הדימוי המפורסם לבין המציאות בהליכי הרישוי בישראל הוא אדיר, ובדיוק בו רצינו להתמקד ולהבין מה משאיר אותנו מאחורי מדינות כמו אנגליה, צרפת, ברזיל ועוד. אחרי שיחות עם עשרות אדריכלים, קריאה של תקנות מסביב לגלובוס והשוואה, מצאנו את התשובה וריכזנו 5 סיבות מרכזיות שמפרידות בין ישראל למדינות מתקדמות אחרות, בהיבט של רישוי הבניה. שנמריא?
פשוט, זה לא: מורכבות התהליך
תהליך רישוי הבנייה תמיד דורש מילוי טפסים, אך בעוד שברחבי העולם אפשר למצוא טפסים פשוטים עם מדיניות ברורה ונגישה, בארץ הטפסים מרובים והמדיניות סבוכה. לא מדובר בעבודה שטחית, במרבית המדינות שסקרנו, מברזיל ועד צרפת, ניתן לומר כי הרשויות מתמקדות בנושאים המהותיים ביותר. בנוגע ליתר, שאינם מרכזיים בפרויקט, הם מעבירים לטיפול ואחריות האדריכל ואנשי המקצוע שמלווים את הפרויקט.
כל אדריכלית ואדריכל שליוו תהליך רישוי בניה מספרים על מורכבות התהליך, כשהם צריכים לעבור צעד צעד, מול הרשויות, שבודקות אותם ואת הפעולות שלהם לכל אורך הדרך.
בניין או וילה? הבדלים בתהליכים בהתאם לאופי הפרויקט
בישראל, בין אם בונים ווילה, מוסיפים חדר או בונים בניין 5 קומות, מבחינת התהליך – תהליך רישוי הבינוי דומה ומורכב. ניתן למצוא, אם מחפשים, שינויים מזעריים, אבל בסופו של דבר מדובר באותה בקשה לרשות, אותם מסמכים, שאותם בודקת של הרשות תתייחס אליהם בצורה זהה, בין אם מדובר בבית פרטי או בבניין.
בחו"ל, נהוג למצוא הבדלים בתהליכים עבור מבנים שונים, וכן התייחסות לאספקט הקונסטרוקציה, שמשפיע על התהליך; בישראל אפשר לסמוך על העובדה שתמיד יהיה תהליך מורכב, רב סעיפים וממושך.
פילים מעכברים: כשטעויות זעירות יכולות להפיל פרויקטים אדירים
"לטעות זה אנושי, לסלוח זה אלוהי" (אלכסנדר פופ) ובכן, טעויות הן אכן אנושיות, בתור מי שליוו עשרות אלפי פרויקטים, במצטבר, אנחנו יכולים לומר שהן חלק מהעניין. בין אם מדובר בטעות של הקבלן, בלבול של האדריכלית או אי הבנה של מעצבת הפנים – הן קורות, לעיתים הן חסרות חשיבות, בהיבט של רישוי הבניה, אך מה לעשות כשחלה טעות קטנה עם השלכות אדירות?
הכירו את סיפורה של משפחת כהן (שם משפחה בדוי, סיפור אמיתי). המשפחה החליטה לשפץ את הבית ולבנות ממ"ד, כחלק מהפרויקט. בגלל טעות אנוש, קיר הממ"ד נבנה בחריגה של 15 ס"מ לעומת המיקום המתוכנן והמאושר עבורו. מדובר בחריגה של חצי מטר, בסך הכל, אך בהתאם לתהליכים הנהוגים כיום בישראל, אין שום אופציה לפתור את הבעיה.
לצורך העניין, משפחת כהן מסכימה לשלם קנס של עשרות אלפי שקלים, אך אין לה אופציה כזו.
אז מה כן ניתן לעשות?
- להרוס את הממ"ד – תהליך יקר ומורכב
- ללכת למשוך זמן בבית המשפט – מה שיוצר עומס על מערכת המשפט (העמוסה ממילא)
שתי האפשרויות הללו לא נעימות ומוסיפות זמן רב לביצוע הפרויקט; כיום, טעויות אנוש ממשיכות להתרחש ואין דרך לפתור אותן.בימים אלו ממש, משפחת כהן הורסת את הממ"ד לאור חריגה של 15 ס"מ בלבד; הסיפור שלה נפוץ מכדי שתוכלו לתאר.
"תנו לנו את כ-ל המסמכים" – גישת הרשות לפרויקט
גם במדינות מתקדמות אחרות צריך להגיש טפסים ובירוקרטיה היא חלק מתהליך רישוי הבניה, אך שם נהוג להבהיר בדיוק מה עושים בפרויקט ובהתאם, בוחרים אילו נספחים נדרשים.
בישראל, המצב שונה, כאשר ברירת המחדל היא לבקש את כל המסמכים. כולם. לדוגמא, גם אם במסגרת הפרויקט לא עושים עבודות אינסטלציה, צריך להגיש נספח אינסטלציה. מדוע? שאלה מעולה.
האם יש טופס 1 ששולט בהכל?
במדינות רבות עובדים עם טופס 1 מקיף לתהליכי רישוי הבניה. בישראל, כמות הטפסים רק הולכת וגדלה, מה שהופך את התהליך ליותר מורכב וממושך.
משך הזמן הממוצע לקבלת היתר, לפי לשכת האדריכלים, עומד על שנתיים וחצי, ופרק הזמן הממושך ממילא, רק הולך ומתארך משנה לשנה. כדאי לדעת – בשנת 2016 נערך תיקון 101 – לרפורמה בתכנון הבנייה, שהיה אמור לקצר את התהליך, אך בפועל מאותו רגע התהליך רק מתארך.
כיום, אם מעוניינים לבנות ווילה, תהליך רישוי הבניה נמשך לא פחות משנה, כאשר במדינות אחרות, תהליך רישוי בניה דומה יכול להימשך בין חודש לחצי שנה.
סיבוב מסביב לעולם – באמת קורה מעבר לים?
הזריזות של ארה"ב
כפי שתיארנו, תהליך רישוי בניה של וילה בישראל יכול להימשך מעל לשנה. בארצות הברית, התמונה שונה לחלוטין. תהליך דומה נמשך חודש בלבד ודורש מילוי של טופס 1 בלבד עבור קבלת רישיון ווילה.
לא צריך להחתים אדריכל, מהנדס או קבלן על הטופס – אפשר למלא אותו עצמאית, להגיש לרשות המקומית בצירוף מידע על המטרים שהפרויקט כולל וזה כל הסיפור. אנו יודעים שלעומת המורכבות בישראל הוא נשמע כמו חלום או מדע בדיוני, אך אנו יכולים לאשר שהוא אמיתי לחלוטין.
הקלילות של ברזיל
תהליך רישוי בניה בברזיל נמשך בין 3 ל-5 חודשים. איך זה עובד? האדריכלים מגישים תכניות באוטוקאד לאתר, ללא חישוב שטחים. אישור מהקומפלקס נדרש, כדי לאשר שהבנייה בהתאם לשטחים ולסטנדרטים שלהם, שבו בונים, תהליך זה נמשך כחודש, אחריו הקומפלקס מעביר את הפרויקט לרשות המקומית.
גם ברשות המקומית הטיפול ממוקד ומהיר, כאשר צריך להתייחס רק לגובה הבניין ולנושא החלחול – הרשות דורשת התייחסות רק לחיבור לביוב, והיא לא מתערבת בחומרים של הבניין מבחינה חיצונית או פנימית ודואגת בעצמה לתקשורת בין הגורמים החיצוניים כגון חשמל ומים.
הדובדבן על הקצפת: אדם אחד מלווה את הפרויקט מההתחלה ועד הסוף. בארץ, לעומת זאת, יש את המידען, המתאם, בודק התכניות שהוא מהנדס רישוי ומשם לוועדה. מדובר ב-3 אנשים לאורך הדרך, וצריך לקחת בחשבון חופשות, חופשות לידה ושינויים בתפקידים שמוסיפים עוד ועוד גורמים שמעורבים בתהליך והופכים אותו למורכב וממושך.
האלגנטיות של צרפת
בצרפת אפשר להגיש בקשה אינטרנטית, כאשר הרשות מחויבת להעביר אישור תוך חודש, כאשר אם הם לא מגישים אישור תוך חודש, הבקשה נחשבת למאושרת אוטומטית. תהליך זה תקף לבנייה בין אם מדובר בשיפוץ מצומצם או בניית וילה ובניין מגורים.
זה עוד לא הכל, לצרפתים אין גרמושקות, אלא חוברת A3, שבה מתואר השטח; אפשר למצוא בה תכניות, חזיתות והדמיות. הם מגישים את החוברת ב-3 עותקים, מקבלים אישור במייל או בדואר ולא צריכים להחתים מהנדס. הרשות עצמה לא מתערבת בקונסטרוקציה, שנמצאת באחריותו הבלעדית של איש המקצוע.
הדבר היחיד שבודקים ברשות הצרפתית זה את עיצוב המבנה והחומרים החיצוניים, מה שמאוד בולט בנוף הצרפתי.
תפסת מרובה, לא תפסת
האם תהליכי רישוי הבניה הממושכים למעשה משפרים את איכות הבניינים בישראל? אם תשאלו את מרבית האדריכלים ומתכנני הערים, כנראה תשמעו תשובה ברורה – הם לא.
אלדר מוזס, מנכ"ל מוזס, רישוי ותכנון אדריכלי, מסכם: "ברוב המדינות המתקדמות, ממוקדים בעיקר ולא בטפל – ואם העיצוב חשוב להם, הם מעניקים לו את הדגש. כך, בסופו של דבר, הבניינים והערים, ברובם, יותר מרשימים, זאת למרות שתהליך רישוי הבניה בהן קצר ופשוט משמעותית, לעומת ישראל".
